מקום שמח - לא יצירת מופת, אבל בית ספר לזוגיות

מקום שמח היא לא יצירת מופת כפי שרבים מתעקשים.
אבל היא מעבירה 2 שיעורים חשובים על מערכות יחסים.
(ספויילרים)

הסצנה הראשונה שתפסה אותי בסדרה היא זו בה ורד ואמא שלה, יושבות ברכב אחרי מפגש עם יותם (המדריך הרוחני המפוקפק). מאותו מפגש נעמי יוצאת אופטימית ומלאת תקווה בנוגע לעתידה; תקווה שנלקחה ממנה בחסות תחזיות האימה של הרופאה שלה.

ברכב נעמי מרבה לשבח את יותם, ואת הדרך החדשה בה הוא מוביל אותה.
ממש טרנספורמציה ביחס לאשה האובדנית שהייתה רק כמה שעות קודם לכן.

ורד, שרק בפרק הקודם נשבעה לאמא שתעזור לה למצוא שוב את שמחת החיים שלה - מזלזלת בנעמי.
היא לא מבינה מה נכנס באמה. היא מטילה ספק ביכולת של מישהו לסייע לה.

זה היה הרגע הראשון שעצרתי את הסדרה, ופניתי לחבר שלי, תוך כדי שאני אומר:
״אתה יודע, זה מעניין שרק בפרק הקודם ורד רצתה להחזיר לה את שמחת החיים, אבל עכשיו כשאמא שלה שמחה היא לא מקבלת את זה. היא מגלגלת עיניים על זה. נראה שהיא מוכנה שאמא שלה תהיה שמחה רק בתנאים שלה ובדרכים שלה. אחרת זה לא נחשב.״

ברור שיש בסיס לספקות של ורד, אחרי שהייתה עדה להבטחות חסרות הכיסוי של המדריך הרוחני - ועדיין קשה לה לקבל את השמחה של אמא שלה, בייחוד כשזו לא מתיישרת עם תפיסת עולמה.
זה גרם לי לחשוב על המשפט הקלאסי שאנחנו שומעים במערכות יחסים - ״אני רק רוצה שיהיה לך טוב,״ ואני שואל - טוב עבור מי ואיך?

הסצנה השניה שתפסה את תשומת ליבי, גם היא בין ורד לבין אמא שלה, גם היא ברכב (מוטיב חוזר?), בה ורד משתפת את נעמי בקשיים שיש לה בזוגיות. מיד לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי: ״ואו, טעות ברמה תנכית.״
וצדקתי.

נעמי מיד שוטחת בפני ורד את האבחון הפסיכולוגי המנטלי המעמיק שלה ביחס לבעלה.
והוא רחוק מלהיות אינסטגרמי:
הוא לא מפותח רגשית, הוא לא יודע לדבר עם אשה, הוא לא פרטנר.

ורד מצידה ממהרת להגן בגופה על בעלה ולהרעיף עליו מחמאות -
רק כדי שכמה דקות לאחר מכן תטיח בבעלה את אותן הערות רעילות שאמה שתלה במוחה.

יש משפט באנגלית שמלווה אותי כבר שנים, בתרגום חופשי הוא נקרא:
״אל תשליך פנינים בפני חזירים״, ופירושו: אל תיתן משהו יקר ערך לאנשים שלא מסוגלים להבין או להעריך אותו.

ורד בתמימותה חולקת עם אמה רגע פגיע, בצפייה לקבל חיזוק, ובמקום זה זוכה לזריקת רעל לזוגיות.

החיפוש אחר פידבק למערכות היחסים שלנו הוא טבעי.
אבל מתי אנחנו באמת בשלים לשמוע אותו מתוך מקום של ידיעה פנימית מבלי שיעצב לנו את התודעה?

מערכת היחסים בין ורד לאמא שלה מדגימה בעיני שתי נשים, כשכל אחת נשלטת ע״י חלקים נפשיים מוקצנים, שמונעים מהן לראות אחת את השניה באופן שלם ומקבל. בכל אחת מהן פועל חלק שמנסה לשלוט באחרת - גם אם באופן סמוי - מבלי לקבל את חווית החיים ודרך החיים שלה.

בעיני זו אחת המלכודות הכי מסוכנות במערכות יחסים.
הרגע בו מערכת היחסים הפנימית שלנו (עם חלקים שונים באישיות שלנו) מנתקת אותנו מהכרה עצמית אמיתית, שחרור שליטה ואכפתיות כלפי האחר.

וכשאין לנו גישה לאיכויות האלו, מערכת היחסים שלנו - כמו זו של ורד ונעמי - הופכת להיות אגואיסטית, אוטומטית ולעיתים גם הרסנית.

ולא, זה לא עניין של לשנות ניסוח או לנסות באופן אקטיבי להיות יותר ״נחמדים״.
זה עניין של לטפל בחלקים הכואבים שבנו לפני שאנחנו נותנים להם להכאיב במערכות היחסים שלנו.