לישון עם האויב

לישון עם האויב זו המציאות של המון זוגות.
אבל מה אם האויב האמיתי לא ישן לצידנו במיטה?

נגיע לזה.

על האויב האמיתי חשבתי בסופ״ש האחרון כשצפיתי עם חברים בסרט ״משולש העצבות״.
העלילה פחות רלוונטית לפוסט (אם כי הסרט מצויין!); אבל מה שתפס אותי הייתה ביקורת של חברה על דמות שהחליטה לנקום. היא אמרה:

״הדמות מתנהגת בצורה לא הגיונית, בחיים לא הייתי מתנהגת ככה. זה הזוי.״

וזה תפס אותי.

האם הדמות באמת מתנהגת בחוסר היגיון?
איך אנחנו מחליטים את זה?
ואיך מערך השיפוט הזה משפיע על הזוגיות שלנו?

בספר הרוחני ״אני הוא זה״, ניסרגדטה מהראג' מתאר איך הפרשנות שלנו על ה-הווה מתבססת על הזיכרונות שלנו; ואיך אם היינו מחזיקים בזכרונות של האחר - היינו פועלים בדיוק כמוהו.

על בסיס זה עניתי לאותה חברה (תוך כדי שאני בודק אם נשארו פרינגלס בקופסא):

״את מבקרת אותה כי את עיוורת למצב דרך העיניים שלה. את שוכחת מה היא עברה. נכון, את בחיים לא היית מתנהגת ככה - אבל זיכרונות החיים שלך שונים. ולדעתי, יש המון היגיון פנימי ורגשי בדרך הפעולה שלה. גם אם היא הרסנית.״

העיוורון הזה פוגש אותנו גם בזוגיות. במיוחד ברגעים הקשים שלה. 
ברגעים שאנחנו תופסים את הראש ולא מבינים איך הוא או היא יכולים לעשות את זה?
למה הם לא רואים?
למה הם לא מבינים? 

שאלות בלי תשובות שלאורך זמן מייצרות קצרים בתקשורת, תסכול, תחושת זרות ולבסוף - 
יריבות. 

הדרך לצאת מהלופ הזה היא לא בתרגול של תקשורת מקרבת (לפחות לא בשלב הראשון), אלא דרך ההבנה שהאויב הוא לא בן או בת הזוג שלנו, אלא התפיסה שלנו; הדרך בה אנחנו מעניקים משמעות למעשים של האחר.

החדשות הטובות הן שהתפיסה הזו יכולה להתפתח. להתרחב.
וזאת בתנאי שנשכיל להפריד את עצמנו מתפיסת המציאות שלנו.

במטרה להפוך את התובנה הזו לכלי מעשי, ד"ר ג'ניפר גארווי ברגר, מחברת הספר ״שינוי תוך כדי תנועה״ (לא תורגם לעברית), מציעה תרגיל קצר שיכול לסייע:

1. נזהה שעולה בנו התנגדות לדעה, פעולה או צורת חשיבה של הפרטנר שלנו (מומלץ להתחיל ממשהו קטן, כמו שביום הראשון בחדר כושר לא מתחילים להרים 100 קילו)
2. ניקח נשימה עמוקה לאזור בית החזה, ונדמיין איך הפרטנר שלנו רואה וחווה את הסיטואציה, והעולם בכלל, דרך העיניים שלו. קריטי שלא נתפתה לראות דרך העיניים של אדם רשע או טיפש. משמעותי שנזכור שהאחר הוא אדם שלם שחווה את המציאות כגיבור שלה (בדיוק כמונו).
3. לבסוף נשאל את עצמנו:

• מתוך נקודת המבט הזו, מה תפיסת העולם של בן\בת הזוג שלי כוללת בתוכה ששלי מחסירה? 
• מה ערכי או חשוב בתפיסת העולם שלהם?; במיוחד אם בתפיסה שלי זה חסר או לא זוכה להערכה.
• בעקבות זה, איזה חלק בתחושת הוודאות או הצדקנות שלי אני מרגיש\ה מוכן לשחרר בעקבות התובנות האלו? 

דרך התרגיל הזה נוכל לזהות את נקודות העיוורון שלנו, מה שיאפשר לנו ראייה טהורה של המוטיבציות, הפחדים והרצונות של בני הזוג - ללא שיפוט.

בשלב הזה תקשורת מקרבת יכולה להיות רלוונטית.
עכשיו כשאנחנו באמת קרובים לאחר ויכולים להבין אותו, מבעד לקירות הבלתי-נראים של התודעה שלנו.

אותם קירות שברגעי משבר מבצרים את הלב, ומעוורים אותנו להאמין שהאחר הוא האויב.
אבל האמת היא שאין אויב, רק תפיסה חלקית; כזו שמסתנוורת מחלקים שונים בתודעה.
וכשאנחנו מזהים אותם, זו ההזדמנות שלנו לפקוח את העיניים - ולראות.

נ.ב בחודש הבא אעביר וובינר חינמי על איך להכיר ולעבוד עם החלקים התודעתיים שלנו, כדי לצאת מהלופ במערכות יחסים. מוזמנים להירשם כאן