על תעופה ואכזבה בדייטים

לפני הדייט הבא שלך, תקראי את זה:
אל תחפשי בחור שעף עליך. זה מסוכן לך.
ולא, לא בגלל שהוא לאב-בומר או מניפולטור.

אלא בגלל שהוא לא מכיר אותך.
ולכן לא יכול לעוף עליך.

בינתיים, הוא עף על הפנטזיה של מי שאת יכולה להיות.
וזה לא משנה כמה חכמה, יפה או נעימה את.
את לא תוכלי לעמוד בפנטזיה שלו.
היא לא באמת מושגת.
לכן היא פנטזיה.

וכן, אני יודע, את מחפשת מישהו לקשר רציני.
אז למה את סוגרת את הלב מיד כשהוא לא עונה להודעה?
ברגע שהוא מפסיק להחמיא ומשתף אותך בלבטים?
ברגע שהוא לוקח הפסקה מלתת לך אישורים?

עכשיו את מתרחקת.
״נראה לי שזה לא יתאים,״ את אומרת.
עכשיו את מוצפת בכל האכזבות מכל הבחורים
ואת חווה את ההחמצה של הדייט הזה -
וגם של העשרה הקודמים.

פתאום את מרגישה לא אהובה. שאת מקרה אבוד.
אולי בכלל אי אפשר להתאהב בך?
בכל זאת, עבר זמן מאז שהיית בזוגיות.

אבל כאן שווה לעצור.

שימי לב שזה אותו קול פנימי שמשחק בך.
אותו קול פנימי שברגע אחד מעיף אותך לפסגה של -
״הוא חייב לעוף עלי״
ואז מפיל אותך לתהום של -
״האם אפשר לאהוב אותי בכלל?״

או כמו שיובל מאהבה חדשה אמרה:
״אני הבחורה עם הכי הרבה והכי מעט ביטחון שתפגוש.״

אבל זה מעבר לביטחון.
זה יושב על היכולת שלך לראות את עצמך דרך העיניים (והלב) שלך,
ולא של אחר.

מי אני בעיני עצמי?
מה הנוכחות שלי מביאה - קודם כל לעצמי?
מה כבר שלם בי ובחיים שלי?

ההבנה הזו שהחיים יכולים להיות שלמים ומושלמים גם בלי אישור זוגי,
מביאה איתה את היכולת לפתוח את הלב ולהבחין -
בין מי שמתאהב בך, לבין מי שמתאהב במה שאת יכולה להיות.
בין מי שאת, לבין מי שאת רוצה שהאחר יאמר לך שאת.

נ.ב אם מעניין אתכם לצאת מהלופ במערכות יחסים,
ב-1.2.26 אני עולה ללייב חינמי. מוזמנים להירשם כאן