האם אני יותר מידי?

פעם יצאתי עם בחור שאחרי כל דייט נתן לי הערות לשיפור.
כשהייתי מתקשר אליו ביום שאחרי דייט, לשאול איך היה, הייתי מתכונן נפשית לשמוע מה לא היה בסדר, מה הפריע לו, איך הוא היה רוצה שאני אהיה להבא.

אבל זה לא הסתיים שם.

בשלב מסוים אפילו התעניינתי בלקחת שיעורי פיתוח קול. למה? כי אני אוהב לשיר, והפריע לו שאני לא שר בסולם (אני אוהב לשיר שירים של מאריה קארי, מי בכלל מגיע לסולם הזה?).

אתה מזייף מדי.
אתה רועש מדי.
אתה שמח מדי.
אתה דומיננטי מדי.
אתה מחמיא מדי.
אתה חברותי מדי.
אתה רגיש מדי.
אתה חנון מידי.
אתה יותר מדי.

תשתנה.
תפחית.
תמתן.

אז למה נשארתי?
כי הייתי חסר ניסיון. חשבתי שככה נראית זוגיות.
אבל יותר מזה - היה בי חלק שחיפש את זה.

אותו חלק שקיים בכולנו בצורה כזו או אחרת, ושמתחזק את עצמו דרך מערכות יחסים שמנציחות אותו בתודעה.

ולכן המשכתי עם זה, ארבעה חודשים, עד שהרגשתי שאני מאבד את עצמי.
עד שאמא שלי אמרה לי שהיא לא מזהה אותי.
עד שהפכתי לצל של מי שהייתי רק ארבעה חודשים קודם לכן.

כל זה רק כדי להיות בזוגיות.
רק לקבל את האישור שאפשר לאהוב אותי.
גם אם זה נראה, מרגיש ונחווה כמו כל דבר חוץ מאהבה.

כשאני רואה את דניאלה ורון על המסך כל הזיכרונות האלו צפים.

הערות, הביקורת, החוסר פרגון.

גם אני כמו דניאלה לא אמרתי כלום. אבל מסיבות אחרות.
לא כי הרגשתי שזה לא רלוונטי, אלא כי פחדתי לאבד אותו - וככה לאבד את הערך העצמי שלי.

היום אני יודע שערך עצמי זה משהו שאתה מביא לזוגיות, ולא מחפש בזוגיות.
וזה משהו שאתה עובד בלשמר לאורך זמן דרך תקשורת זוגית בריאה שלא מבוססת על פחד.

לקח לי זמן ללמוד איך לומר: "עד כאן. זה פגע בי. זה לא לעניין," מבלי לרעוד מפחד שהצד השני יקום וילך.

וכן בזוגיות יש רגעים קשים של ביקורת, שיפוטיות וכאב גדול. אל תחשבו לרגע שמערכות יחסים הן סטריליות (כמו שהרבה מנסים להציג).

מה שחשוב זה לזכור לאורך כל הדרך מי אתה באמת ומה אתה מביא איתך.
כמו גם מה אתה מוכן לקבל... ואיפה עובר הגבול.

תודה שקראתם עד הסוף.
אני דניאל, מאמן ליציאה מהלופ במערכות יחסים.
ואם מעניין אתכם לצאת מהלופ במערכות יחסים,
ב-1.2.26 אני עולה ללייב חינמי. מוזמנים להירשם כאן