האם בן הזוג שלי נכה רגשית?

כשביקשתי מאבא שלי חיבוק, הוא שאל אותי:
״בשביל מה?״
וזה אחרי שלא פגש אותי מגיל 13. הייתי אז בן 21.

נאלמתי.
עמדנו בשדרות השאנז אליזה בפריז ונדמה היה שהרחוב קפא בזמן.
מה זאת אומרת ״בשביל מה?״
איזה מניע נסתר יכול להיות לילד שמבקש חיבוק?

באותו רגע נפלו לי כל-כך הרבה אסימונים.
הבנתי פתאום איך עד גיל 6 הוא הצליח כמעט להתעלם מקיומי,
ואז להיזכר בי שוב בגיל 13,
ועכשיו בגיל 21 לשאול אותי "בשביל מה" אני מבקש חיבוק.

הבנתי שאבא שלי לא רואה את העולם כמוני.
אני גדלתי בבית מלא אהבה, עם משפחה אוהבת וחמה.
ולכן, לחבק זה הדבר הכי טבעי עבורי.
לפעמים יותר מדי.

עבור אבא שלי היכולת לבטא אהבה, מסיבות שלעולם לא אדע,
לא התפתחה במלואה.
הוא תופס את העולם כמשא ומתן.

הוא לא אדם רע.
בטח לא כזה שמחפש להכאיב.
הוא פשוט שונה ממני.
עם מנעד רגשי מצומצם משלי.
הוא נותן את מה שהוא מסוגל לתת.
גם אם זה מעט.

כשהבנתי את זה,
שחררתי את הכעס שהחזקתי כלפיו.
הבנתי שאבא שלי לא יכול לתת לי ממה שאין לו בעצמו.

הפערים האלו ביכולת הבעה רגשית מופיעים גם בזוגיות שלנו.
במיוחד כשבן או בת הזוג לא מצליחים לתת לנו בדיוק את מה שאנחנו צריכים.

ואז, ברגע של כאב, קל לנו למתג את הפער הזה כרוע, כחוסר רגישות, כאנוכיות.
בפועל, בהמון מקרים, מדובר באדם טוב עם יכולת ביטוי רגשי שונה משלנו.
ויותר מזה -
לפעמים המשיכה שלו אלינו,
נובעת דווקא מהחוזקה שלנו בתחום שפחות טבעי לו.

ככל שנלמד לזהות את הפער ולהבין שהוא לא מתקפה עלינו,
אלא שיקוף של תפיסת עולם ומסוגלות רגשית -
נוכל לעזור אחד לשני להתפתח בתחומים שמשמעותיים לנו.

לכן בפעם הבאה שבן הזוג לא נוכח עבורנו בדיוק באופן שאנחנו צריכים,
שווה לעצור רגע ולשאול:

- איך הוא רואה את הסיטואציה?
- מה הוא מבין?
- מה התגובה הטבעית עבורו?

ומתוך התשובות האלו לעבוד עם בן הזוג, באופן הדרגתי,
על תגובות רגשיות שנגישות לו.

ייתכן שבתור התחלה אפשרי עבורו רק לשבת לצידנו ברגע של קושי. להיישיר מבט.
להניח לנו יד על הכתף.

ואולי אלו נראות כמו מחוות שוליות, במיוחד ביחס ליכולת שלנו;
אך במקרים רבים הן שיא הביטוי הרגשי עבור אלו שמעולם לא תרגלו ביטוי של רגשות.

ולא, זה לא הופך אותם לאטומים, "נכים רגשית" או נרקיסיסטים.
זה הופך אותם לבני זוג עם מקום לגדול לתוכו במידה והם מוכנים לזה.

רק מתוך הבנה אמיתית ולא שיפוטית ניתן לצאת מהלופ של האשמה ותחושת חסך.
ולזכור שהמטרה בזוגיות היא לא להדהד אחד את השני.
אלא לפתח אחד את השני.
יחד.

וכן, בתמונה זה אני בפריז בגיל 21.
וכן, אני יודע שהמשקפיים מכוערים, אין צורך להעיר על זה 😄.

תודה שקראתם עד הסוף.
אני דניאל, מאמן ליציאה מהלופ במערכות יחסים.
ואם מעניין אתכם לצאת מהלופ במערכות יחסים,
ב-1.2.26 אני עולה ללייב חינמי. מוזמנים להירשם כאן